לקרוא יחף את הבהגווד גיטא
קריאה בבהגווד גיט היא תזכורת קבועה - להסתכל עמוק עמוק פנימה ולחפש את ההבנות הגדולות (ואת הישועות האמיתיות), בתוך עצמך. אחד ממורי האהובים סיפר לי כי הוא קורא כל ערב פרק מהגיטה ותמיד מוצא בו משהו מעצמו. תשובה, הבנה, פרספקטיבה. מורי קורא את הגיטה ללא כל תרגום או ביאור (ממרום גילו ונסיונו בוודאי קרא כבר אי אלו מפרשים והאזין לאי אלו מרצים). לדבריו, הקריאה הישירה הבלתי-אמצעית ונעדרת המתווכים (להוציא התרגום מסנסקריט לאנגלית, הינדית או כל שפה אחרת) היא מבחינתו לימוד עצמי. הגיטה, אמא גיטה כפי שהוא מכנה את היצירה, נותנת לו את המענה לצורך הקיים אצלו ברגע הקריאה. כל מה שאתה מחפש נמצא שם, הוא אומר. הגיטה הרי נכתבה הישר מפיו של אלוהים. הוא פותח פרק ומתחיל לקרוא. נותן לכתוב לשקף לו את עצמו. אימצתי את ההמלצה המרגשת של מורי האהוב. בספרייתי שפע תרגומים לעברית יחד עם פרשנויות לרוב. גם כמה וכמה ספרים עבי כרס המבארים את האפוס המרכזי הזה מתוך המהבראטה, את היצירה שהיא אולי היצירה המרכזית בעולם היוגה. יצא לי גם ללמוד כמה וכמה פעמים את הנושא הן עם מורים-חוקרים מהאקדמיה והן עם מורים ליוגה ומור...