טל רביד יוגה - בריאות וחופש

יוגה מותאמת טראומה מסייעת למתמודדים עם השלכותיה הרחבות. ישראל היא מדינה רווית טראומה והחוויה הפוסט טראומטית היא מכנה משותף דומיננטי בקרב יחידים וקבוצות המהווים את חברתה האזרחית. רבים כאן עברו בחייהם או בחיי משפחותיהם אירועים משמעותיים קשים המשפיעים על חייהם האישיים ועל החיים המשותפים במרחב הקהילתי והמדינתי. חוויות חיים טראומטיות נאגרות ונצברות בגוף. היוגה, המשלבת גוף, נשימה ונפש מעניקה הזדמנות להקלה ולריפוי למתמודדים עם פוסט טראומה כנדבך מרכזי בהתערבויות מבוססות גוף. מסביר זאת הפסיכיאטר פרופ' בסל ואן דר קוק, מחלוצי הטיפול בנפגעות ונפגעי טראומה בשילוב יוגה: "היוגה מטפלת בגוף והנשימה דואגת לשלווה. היא מאפשרת לך להרגיש כל מה שאתה מרגיש, לשאת כל תחושה ולחיות ולפעול עם זה. היוגה אפקטיבית מכל תרופה נפרדת שנחקרה ביכולתה להקל את ההתמודדות עם טראומה ולפיכך היא מומלצת במיוחד במקביל לטיפולים הרפואיים האחרים". בעוד שמרבית הטיפולים הלא תרופתיים הינם "שיחתיים" ומיועדים להשפיע באמצעות האינטלקט ו"הראש" הרי שהנחת המוצא של הטיפול מבוסס הגוף, היא שמה שנחווה ברמת הגוף צרי

 להתמודד עם הקלישות "אווידיה, אסמיטה, ראגה, דווישה, אביניוושה - קלישה", הן האחראיות לכל הסבל שאנו חווים בחיינו". היוגה סוטרות של פטנג'לי 2.3 המאמץ באימון המודעות (מיינדפולנס-יוגה-בודהיזם) מתמקד בצמצום אי הנחת הקיומית המאפיינת את החיים בעולם. ההגות היוגית מתארת חמישה מחוללי אי נחת שהם כשמם, מאפיינים של מחשבתנו וגישתנו אשר בהתקיימם בנו ובהתבטאם במעשינו ובפעולותינו מעודדים ומחוללים קושי, כאב ומבוכה.  הפחתת השפעתם של חמשת מחוללי אי הנחת (קלישות) היא מבחינות רבות ליבו של האימון. ד”ר ג’איידבה יוגנדרה כותב בפרשנותו ליוגה סוטרות של פטנג’לי: “ניסיון רוחני הוא מהלך טבעי המתרחש מעצמו, אינך צריך לעשות שום תרגיל לשם כך. הסרת חמשת מחוללי אי הנחת היא התרגיל”.  הקלישות קשורות קשר הדוק לעשייה שלנו בעולם; אנו מתלבטים ללא הרף כיצד לפעול ומה לעשות ותכופות נוטים להגיב לצעדיהם של אחרים בייחוד כשהללו נוגעים לנו או ליקירינו. במידה והצלחנו לחשוב לשנייה בטרם פעלנו ואנו מסוגלים לעצור, להרהר ולשקול את צעדינו מציעים לנו היוגים לבדוק את עצמנו תחת המסננת של חמשת מחולליי אי הנחת א

כיצד יכול תרגיל פשוט ביוגה לשפר את המיקוד והריכוז? אימון בתנוחת הדקל נמצא יעיל לשיפור הריכוז ושילובו יכול לתרום רבות למתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. טיפ חשוב בדרך לבית הספר היוגה מציעה טכניקות מגוונות היכולות לסייע בהשגת ריכוז ומיקוד. שמח לשתף אתכם כאן באחת הטכניקות  שנמצאה יעילה במיוחד. בתצפיות מחקריות ובדיקות רציפות שערכנו, תלמידיי ואני, במסגרות חינוכיות וציבוריות  כמו גם אישיות-משפחתיות, מצאנו קשר ברור בין אימוצה וביצועה של הטכניקה המוצגת כאן לבין השגת מיקוד וריכוז. הגולשים מוזמנים לנסות, לחוות ולהתרשם!! תנוחת הדקל, מתווך הספר "התנועה אל היסודות" בהוצאת מדף ליוגה. איור: פאריה פרחאן ביצועה המדויק של התנוחה קשור בשילוב תנועה ונשימה כפי שמוסבר כדלקמן וזאת תוך מודעות ותשומת לב לתהליכים המתרחשים. נעמוד כשכפות הרגליים מקבילות זו לזו וברוחב האגן (בערך מרחק של כף רגל). ידיים בצידי הגוף. בשאיפה (הכנסת אוויר) נתרומם על קצות אצבעות הרגליים ובמקביל נרים את שתי הזרועות, כשהן ישרות וסמוכות לאוזניים ככל האפשר. משך השאיפה - 4 שניות (נספור בקול או בלב   אחת..שתיים..שלוש..א

מבוא להשתלמות לסגלי הוראה במערכת החינוך הציבורית הגישה היוגית בשרות הלמידה המשמעותית יוגה נתפסת בדרך כלל כסוג של פעילות גופנית, כהתעמלות המשלבת נשימה ורגיעה ומבחינות רבות היא אכן כך, אולם לב היוגה טמון בגישה שהיא מבקשת להביא לעולמנו ולפתח בקרבנו, גישה שמשנה ומעצבת מציאות. היוגה, שמקורה בתת היבשת ההודית מתמקדת בהשקטתה ובהרגעתה של האישיות בסיוע מגוון טכניקות ייחודיות. מאז שנחשפה לראשונה עברה היוגה שינוי והותאמה לצרכים המשתנים של האדם החי בעולמנו המודרני. כיום מוערכת היוגה לא רק כאמצעי טיפולי-התערבותי, אלא כנתיב חינוכי המבוסס על תפיסת עולם מגובשת והמתאפיין בכלים פשוטים, זמינים וישימים. יוגה בחינוך מתמקדת בהצגתה של הגישה  היוגית המכוונת לאימוץ  מודע של אתיקה, תפיסת עולם וערכים ייחודיים ומציעה טכניקות וכלים מעשיים להטמעתה היישומית של היוגה בעולמו הפנימי והחיצוני, האישי והמקצועי. לפי היוגה, ליבת ההצלחה של הפרט ושל המורה בתוכו הינה ביכולת המתפתחת והנרכשת לשמור על איזון, שלווה פנימית ומודעות לעצמו, לתלמידיו ולשותפיו וזאת לנוכח האתגרים שהחיים מציבים תוך פעולה רציפה ומופחתת רגש

    יוגה ואקטיביזם חברתי הן בעיניי מילים נרדפות. זאת מהטעמים הבאים: א. יוגה כאימון גופני-נפשי היא אפשרות מצוינת לשיפור מצב הבריאות ואיכות החיים באמצעות פעילות פיסית שאינה מצריכה ציוד ייחודי, ביגוד תואם, השקעה כספית, נסיעה-ניידות ועלויות נוספות. בכך היא קוראת תיגר על תרבות הספורט בחברה הקפיטליסטית שהינה עוד מוצר צריכה ראוותני; חדרי כושר יוקרתיים, אולמות התעמלות חדשניים, תחרויות ומרתונים ברחבי הארץ והעולם, אופניים מפוארים, ציוד ספורטיבי יקר, מזונות בריאות- תוספים, צורך בזמן רב ועוד שלל מאפיינים מסחריים בולטים. יוגה גופנית, לעומת זאת, אפשר ללמוד לבד  (או לאחר מספר שיעורים מצומצם עם מורה) , לעשות בכל מקום, בבית, בחיק הטבע, בגינה הציבורית, בכל זמן שמתאפשר ומתפנה לצד ולנוכח מחויבויות החיים של אנשים רגילים ובמתינות. יחד עם הליכה בעצימות בינונית היא כל מה שאדם צריך כדי ליהנות מפעילות גופנית בריאה ואפקטיבית. ב. האימון הגופני-נפשי ביוגה יחד עם שינוי אורח החיים והגישה אליהם, מסייע בהתמודדות עם קשיים בריאותיים מגוונים. בכך הופך המתרגל היוגי לתלוי פחות באחרים ובמיוחד לתלוי פחות במערכו

האם נאפשר לחומרנות להשתלט עלינו לחלוטין? מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה כסף מניע את העולם או כפי שמצוין בסנסקריט: Sarve Gunah Kancam Asrayante , כל הדברים הטובים טמונים בזהב. זהו מטריאליזם צרוף ואנחנו כולנו תוצריו. אלה המכחישים כסף הם אלו שזקוקים לו יותר מכל כדי לדבר נגדו – ומספיק להתבונן על חיי הפאר וההדר של רבים מאנשי הדת והרוח. אנו קשורים אל העולם הזה של רושם, תדמית ואופורטוניזם ומתרחקים מהחוט הדק המבדיל בין דתיות, רוחניות לחומרנות. להיות מחויבים למציאות ולחיים תוך מודעות ורגישות, זה לא נושא מרתק ומעניין במיוחד. בעוד שזה קשה מאוד לוותר על עושר וממון וכל מה שהללו מביאים, אנו יכולים לכל הפחות להתנסות בהפחתת הצרכים בכמה תחומים , צעד שיסייע לנו בהמשך להקטין את ההשתלטות החומרית עלינו. למשל: לוותר מדי פעם (אך באופן קבוע) על מעט מהתענוגות החומריות להן אנו רגילים,  לא לדבר למשך שעה פעם בשבוע או לא לאכול משהו מאד טעים מדי פעם או לא לכעוס למשך יותר מחמש דקות או לא לרכוש חפצים שאין לנו צורך בהם או לנסות ולבצע פעולות שבהן התוצר האינטרסנטי שלנו הוא המופחת ביותר.

מאת ד"ר ג'איידבה יוגנדרה עבודה איננה דבר שאנו אוהבים בדרך כלל והתחושה היא שמישהו כפה עלינו לבצע אותה ושהיא משהו שאיננו רוצים ושמחים לבצע אך אנו חייבים. אנו מאד סלקטיביים ובררניים. בעבר, אנשים התמידו במשרותיהם למשך שנים רבות ואילו כיום הניידות התעסוקתית גבוהה מאד ואנשים נוטים להחליף עבודות מדי כמה שנים. המחויבות וההתמסרות למקום זה או אחר אינה ממאפייני הזמן. אנו מחפשים אחר שכר גבוה יותר, תנאים טובים יותר וגם כשאנחנו עובדים אנחנו ממשיכים ומחפשים עוד ועוד. לפיכך הגישה היוגית לעבודה, הכוללת מחויבות והתמסרות ללא כל קשר לתמורה, לכל דבר אותו אנו עושים, איננה חלק מההוויה שלנו. אנו מבקשים שהעבודה תהיה תמיד בהתאם להעדפה שלנו, אנו שומרים לעצמנו תמיד את הזכות לבחור ולשנות. זוהי איננה הגישה הנכונה. בחיים יש אי אלו אמיתות, אי אלו חוקים והחיים מתנהלים לפיהם. השמש זורחת בשעה מסוימת, עונות השנה מתחלפות בהתאם למועדן, האדם גדל והופך להיות לדמות מסוימת והרצונות שלנו לא תמיד משפיעות ומתקיימות. לפיכך מוצע למתן אותן. ההשתתפות במה שיש, במה שקיים היא התשובה. כל מה שמגיע אליך ו

שילוב יוגה בכיתה מקדמת מאת בלינדה בן אטר-קוטלר דו"ח תצפית -  שילוב טכניקה יוגית בכיתה רקע : אני עובדת בכיתה מקדמת לתלמידים עם בעיות מורכבות, החל מבעיות תקשורת, ליקויי למידה ומוגבלויות פיזיות (קשיים /פיזיים מוטוריים משמעותיים) ; ובעיקר בולטות בעיות קשב ובעיות התנהגות והפרעות נפשיות. זאת על אף שאפיונים אילו אינם כלולים בהגדרת הכיתה, שכן על פי משרד החינוך הגדרת הכיתה הינה: " ליקויי למידה" – וכל שאר הבעיות על פי המשרד "משניות"  (לא מעניינות/לא רלוונטיות).... הכיתה מונה 13 תלמדים. 4 בנות ו 9 בנים. מכיתות א' ב'. כיתה מקדמת יחידה בבית הספר כשיש עוד 15 כיתות "רגילות". הרקע לכיתה משמעותי בהקשר לשיקול הכנסת תרגול יוגה לכיתתי, בהתחשב בבעיות המגוונות של התלמידים. למרות הדילמה עלי להדגיש שסומכת על עצמי (כאדם שנחשבת "פריקית שליטה") ולא חוששת כלל שהתלמידים יצאו מאיפוס או לחלופין שתרגול יוגה יכול להשפיע לרעה. להיפך, פתוחה לניסיונות ושילוב טכניקות ושיטות מגוונות. הקדמה : כל בוקר בכיתתי אני דוגלת בפתיח וסטינג קבוע

תקציר שיחתם של ד"ר גאידבה  והנסג'י יוגנדרה     את המושג הזה יכולים להבין רק תלמידים מנוסים, אחרים יכולים לקרוא עליו. כשהתודעה הרגילה נרגעת החושים אינם כה חדים. גם כשאתה באמצע העולם אינך שומע, או רואה או נוגע. זהו השלב שהקומפלקס האישיותי נסוג. זה מתרחש לעתים בחיינו כשגם כשאנחנו נמצאים, רואים ושומעים, אזי המיקוד ותשומת הלב אינם בעולם וזה גם מה שאנו מדווחים לאחרים אודות העמדה שלנו. מצב זה הנו נדיר. במקרה זה, השחרור מתקיים תוך מודעות והאדם אינו מוטרד מאף דבר אחר, אלא חווה סוג של התעוררות פנימית; מודעות לקומפלקס האישיותי, לתודעה למהות – תוך היוותרות במצב זה. מצב זה הוא ללא כאב, ספק או סבל. זוהי אחת מטכניקות תודעת העל היוגית, המובילה לאי התייחסות לעולם החיצוני. אנו יודעים זאת כשאנחנו חווים זאת. קשה להבין את ההוויה הזו במסגרתה הקומפלקס האישיותי אינו קיים ואין שום עניין בעולם החומרי. שאלה: האין התקדמות חומרים נחוצה, הרי בלעדי איננו יכולים לשרוד? תשובה: התקדמות חומרית הנה עבור אדם פשוט: אוכל, מחסה, מים. אבל איננו  מסתפקים בכך ואיננו רואים זאת כמספיק,

ד"ר גאיידבה יוגנדרה עמוק בתוכנו חבויה גישה לא בוגרת לאתגרים ולקשיים של החיים. לא תמיד אנו מצליחים להתבגר, להשתחרר מילדותנו ולעדן את הזיכרונות הרגשיים שלנו. אנו משתוקקים ומשתוקקים לאותה ההתייחסות ולאותה תשומת הלב אותה קבלנו בילדותנו. כשהיינו קטנים יותר הבקשות שלנו היו כפקודות עבור הקרובים לנו. קבלנו כל מה שרצינו, ההורים ובני המשפחה הסתובבו סביבנו. אולם הימים הללו של כוח בלתי מוגבל, עמדה והגשמת כל המאוויים – אינם קיימים יותר. כמבוגרים, אף אחד אינו מגשים את כל הרצונות והתשוקות הבלתי פוסקות שלנו. אף אחד אינו מתייחס לפנטזיות ולחלומות שלנו. ההבנה הזו היא עצובה עבור רבים ולא תמיד קל להכיר בבגרותנו. יש שלעולם אינם מחלימים מתחושה זו של ייאוש והזנחה. העדר בשלות רגשית הינה מרכיב משמעותי בחלק מההתמודדויות המנטאליות והיא תורמת את חלקה להתפתחות מחלות פסיכו סומאטיות כמו אסטמה ואולקוס. הקושי הרגשי שלנו להסתגל הוא מאפיין אישיותי קבוע אצלנו ההופך חלק מהמחלות הגופניות לכרוניות. אנשים הנוטים למצבי רוח עשויים להיות תגובתיים מאד לנוכח גירויים חיצוניים והמצבים המנטאליים ה

מאת הנסג'י יוגנדרה (תרגום מאנגלית בהרשאת המחברת ע"י ט.ר. פורסם ב"יוגה ובריאות" ירחון היוגה אינסטיטיוט, מומביי, אוגוסט 2015) ביוגה סוטרות, פראנהימה מוזכרת כשלב הרביעי. השלבים הקודמים הם עידון מודע של הרגשות, משמוע של החיים ותמרון פיסי. הרגשות שלנו הם תחילתו ובמרכזו של היישום היוגי. ברגע שבו אתה רוגז, חרד, מתוח וכו' הדבר משפיע מיידית על כל ההוויה שלך, על האישיות שלך ובאופן טבעי גם על הנשימה. נשימה הינה פעולה בה אנו יכולים להתבונן. מערכת הנשימה היא המערכת הגופנית היחידה שיכולה לפעול באופן רצוני כמו גם באופן בלתי רצוני. בשל כך היוגים נתנו לה חשיבות מקסימאלית. אבל אם ננסה לשלוט בנשימה בלי לעבוד על הרגשות, נתקל בבעיות ובקשיים. הפעולות שאנו מבצעים, העשייה שלנו היא גם חשובה. אם אדם נוהג לשבת זמן רב מול הטלוויזיה או כל מסך אחר, אבוד במחשבותיו, גם נשימתו לא תהיה רגועה. הוא אמנם ינשום פנימה חמצן אבל היות והזרימה בגוף אינה טובה, לא כל תא בגופו יקבל את מידת החמצן הדרושה. היוגה אותה אנו מלמדים (ביוגה אינסטיטיוט מומביי הודו) אנו תמיד מלמדים אסנות ה