מהי הפעולה היוגית הנכונה בזמנים של מציאות אסונית? פטנג'לי מהרישי מציין ביוגה סוטרה (2.16): "הכאב העתיד לבוא, יש להימנע ממנו". כותב על כך ד"ר ג'אדיידב יוגנדרה , שהיה המורה שלי במהלך שנות לימודיי ביוגה אינסטיטיוט מומביי בפרשנותו המלומדת ליוגה סוטרה (בהוצאת TYI, מומביי 2009): כאב הוא תופעה חובקת כל. והמאמץ (היוגי) הוא להימנע מכאב. זו המטרה המרכזית, לפי פילוסופיית הסאנקייה . להתגבר על כאב צפוי באופן מלא זו ההבנה המרכזית בכתבי הסאנקייה. כל ייצור אנושי, לצד המרדף אחרי אוכל ומנוחה מחפש ביטחון, מחסה והימנעות מכאב וסבל . הכאב מתחולל ע"י מספר מחוללים. הוא מתרחש ע"י מחלות פיסיות, ע"י הפרעות מנטליות ובדרך של אירועים חיצוניים ואסונות. המאמץ היוגי הוא להימנע מכאב לחלוטין. כפי שידוע לכולנו, בדרך כלל איננו מסוגלים לעשות כך. אנו מנסים תרופות ואמצעי בידור והשכחה ואמצעים מגוונים נוספים. בסאנקייה קאריקה מצוין כי בגלל שאדם אינו מוצא מזור לכאב בדרכים אחרות הוא פונה לסאנקיה וליוגה. הגישה היוגית כאן היא לא רק להימנע מהכאב שמתרחש עכשיו ושמורגש כעת, בגלל שניתוק הכאב ה