רוגע ביוגה - בריאות וחופש

  בימים שבהם כותרות החדשות סובבות סביב הסלמה, איומים ביטחוניים ודיונים על מתקפה באיראן , קל להרגיש שהפילוסופיה העתיקה של ה יוגה שייכת לעולם אחר – מנותק, רוחני ומרוחק מהמציאות המדממת שלנו. אך האמת היא הפוכה לחלוטין. הטקסטים הקלאסיים נכתבו בדיוק עבור רגעי המשבר הללו, כעוגן מעשי להתבוננות קרה וצלולה במציאות. הטומאה שבפגיעה: השיעור של הסאנקיה קאריקה הסאנקיה קאריקה של אישוורה קרישנה (מהמאות ה-4 וה-5 לספירה) היא טקסט יוגי מרתק המתמקד בפרקטיקה של שחרור. היא מבהירה בפירוט את תפקידה היחיד של המציאות הגשמית סביבנו: לאפשר למהות הטהורה שלנו (הפורושה, הנשמה או התודעה) ללמוד, להתנסות ולהתפתח. כבר בקאריקה השנייה, ממש בפתיחת הטקסט, אישוורה קרישנה בוחן את הדרכים שבהן בני האדם מנסים להיפטר מהסבל של העולם, ומביע סלידה מפורשת מהטקסים הדתיים הוודיים של תקופתו. לדידו, הפולחנים הללו טמאים. פרשניה המובילים של הסאנקיה קאריקה, גאודפאדה ווצ'ספטי מישרה, מסבירים כי המושג "טומאה" ( Avishuddhi ) מתייחס כאן ישירות לפגיעה, לאלימות ולהקרבה של בעלי חיים במהלך אותם טקסים. כבר אז, האלימות סומנה כמקור לזיהום...

קורבנות ישירים ישראלים: מספר ההרוגים הישראלים הינו   1,697 ומספר הפצועים הינו 19,019 (מקור: לשכת העיתונות הממשלתית). מספר החטופים הישראלים בידי חמאס הינו: 59 חטופים מתוכם 24 חטופים חיים ו-35 חטופים חללים שמותם נקבע רשמית (מקור: גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה). קורבנות ישירים פלסטיניים: מספר ההרוגים הפלסטיניים הינו 53,272 ומספר הפצועים הינו 120,673 פצועים (מקור: משרד הבריאות בעזה). * הנתונים נכונים ליום 17/05/2025 ומתבססים על המקורות שצוטטו והובאו ע"י AI עיתון "הארץ" 30/07/2025, בהתבסס על משרד הבריאות הפלסטיני: "60 אלף הרוגים בפרוץ המלחמה". ארגון מומחי הרעב של האו"ם IPC: "רבע מהאוכלוסייה סובלת מרעב יומיומי" (הארץ 30/07/2025).

ישראל הצועדת על חרבה מהווה מדגרה להיווצרות הוויה טראומטית בקרב תושביה.  הוויה טראומטית זו והשפעותיה המתמשכות מטביעה את חותמה על המרקם הישראלי המעורער בלאו הכי -  אשר אותו הרעידו והשחיתו לבלתי הכר פרעות אוקטובר האחרון. אל הטראומה מהפעולות האלימות וה טרוריסטיות שבוצעו נגד ישראלים נוספה תחושת השבריריות ו אובדן האמון במערכת הצבאית, במשטר ובמנהיגות הפוליטית. ערעור תחושת הביטחון האישי לנוכח החידלון המדיני והצבאי  ולצד ההימנעות משחרורם של יותר ממאה אזרחים ה חטופים בעזה, מרחיב את מעגלי הדחק גם אל מי שהמצב המלחמתי המתמשך אינו נוגע בהם אישית. לצד האימה מ טרור , אלימות ותוקפנות מצד האחר מתעצבת אימת הזיהוי , מיהו עמית ומיהו טורף, על מי ניתן לסמוך ומי בגד והכזיב ? תחושת הקרקע הנשמטת לנוכח הירידה ואף העלמות האמון במי שאמור באופן טבעי ומוסכם לסוכך ולהגן משאירה את מנעד הגוף-נפש שברירי ו מעורער ומהווה כשלעצמו מקור להיווצרות הווית דחק טראומתי. הרחבתו של מושג ה" מלחמה " המופנם במציאות הישראלית כ אירוע קיצון חריג ותחום בזמן לכדי הוויה מתמשכת ו ארוכה המאכלסת את מרחבי החיים לאורך זמן ...

בבוקר ה-7 באוקטובר פתח ארגון החמאס במתקפת טרור נגד אזרחים ישראלים תמימים, ברובם יהודים, ששהו באותה העת בבתיהם אשר בתחומי מדינת ישראל הריבונית. המחבלים רצחו, עינו, אנסו וחטפו ישראלים ללא כל הבחנה והותירו אותנו הישראלים חרדים ופעורי פה . תושבי עוטף עזה פונו מבתיהם למלונות ברחבי המדינה והפכו לפליטים במדינתם. אל הפחד הקיומי שערער ועודו מערער את עצם אפשרותנו לחיות בשלווה ובביטחון במדינתנו התלווה החשש מפני התלקחות רב זירתית שייזמו ארגוני טרור הנגישים לגבולות המדינה ויכולים בנקל לחדור אליה ולפגוע באוכלוסייתה ובנכסיה באמצעות כלי נשק מתוחכמים וטילים רחוקי טווח מדויקים.  רגשות עזים של פחד מאיים הציפו את הלבבות ועימם רגשות זעם ונקמה שכמותם נדמה לא פגשנו והכרנו. נרשמה התגייסות כללית של ישראלים לסיוע למשפחות הנרצחים, הפצועים והחטופים והחברה האזרחית בישראל התגלתה ב שיא הדרה . העולם כולו נחרד יחד עמנו ואף כי היו קולות שציינו את ההקשר הרחב במסגרתו אירעו פשעי החמאס לא היה קול שפוי שלא הביע תמיכה ואהדה לכאב הישראלי וגינוי לטרור החמאסי.  במקביל, לא עלה כמעט ספק כי ישראל תגיב צבאית לנוכח האס...

כיצד ממשיכים על רקע שינויים חדים ובלתי צפויים? מהי הדרך שלך לחיות לצד אי וודאות? ומה עושים עם רגשות מאתגרים כמו זעם וכעס? שגיא וטל מארחים את ריטה דיין קרטס, מורה ותיקה מהצפון, המפונה בימים אלו מביתה בקרית שמונה

מאת ד"ר ג'איידב יוגנדרה  אדם שמח יכול להסתדר עם כל השינויים. שנאה, לעומת זאת, מעוררת פחד והתנגדות לשינוי, כל שינוי. אנשים רוצים שהדברים ישארו כפי שהינם, רובנו מבקשים לשמור על הסטטוס קוו ומתכחשים לשינויים. הדבר גורם להצמדות עזה לגוף ולמצב ההוויה ולהתנגדות עזה לכל השתנות בהם.  זו, כמובן, אי הבנה מהותית מצידו של הפרט המשוכנע שהוא יכול למנוע דברים ולמנוע שינויים. אך גישה מחשבתית זו מחלחלת כה עמוק אל הנפש שלנו שאנו מפתחים פחד כמו-חייתי מפני כל השינויים, שהמשמעותי והעז שבהם הוא המוות. פחד זה הופך להיות מבוסס בנו, אינסטינקט בסיסי המלווה אותנו כל הזמן. הצמדות זו והדחף לשימור עצמי נטועים גם בקרב מי שלכאורה מבינים את טבעם של החיים. אינסטינקט זה של הפחד משינוי והחרדה מאובדן הזהות העצמית הוא עוצמתי ונפוץ אצל מרבית החיים והקשה ביותר להכלה. אם אדם מעוניין להתבונן בו עליו להתחיל מבסיס הסבל, מ מחולל הסבל הראשון . אלא אם כן לאדם יש אמונה ובטחון בדרך היוגה קשה להתמודד עם אינסטינקט זה. תלמידי יוגה מנוסים שחיו בהודו היו כה חדורי אמונה בנתיב הרוחני כך שלא היה בהם כל פחד. דבקות כזו בדרך היוגה כמו מ...

בשיחה הדו-שבועית הקבועה של שגיא יערי ושלי, שוחחנו על יוגה במציאות משתנה וכיצד יכולה היוגה לסייע ולתמוך. שנינו משתפים מעולמנו כמתרגלים וכמורים המבקשים להביא את היוגה לעולמם של תלמידינו. אז תרגלו! ועד האימון הבא הצטרפו אלינו לשיחה הקצרה.

  נקמה אינה בהכרח המענה האפקטיבי ביותר   מאת סוואמינטאן ס. אלייאר (פורסם בטיימס אוף אינדיה ב 4.11.2023) * מובא מאמר מתורגם מתוך הטיימס אוף אינדיה. הדברים מובאים בשם אומרם ואינם מביעים בהכרח את דעתו של המתרגם. בעודה זוכה לסימפטיה עולמית עצומה אחרי התקפת החמאס וחטיפת בני הערובה , הישראלים מאוכזבים ומופתעים מהזעזוע מהפצצת עזה וכוונותיהם למחוק את החמאס. הם חשים קורבנות אף כי הרבה יותר פלסטינים נהרגו בהפצצות הישראליות. ישראל אינה מבינה מדוע גם חבריהם ומחפשי טובתם קוראים לאיפוק.  ישראל יכולה ללמוד מראש ממשלת הודו לשעבר, מנמוהאן סינג , אומר תומס פרידמן , עיתונאי ה ניו יורק טיימס , יהודי וידיד ישראל, וזוכה פרס פוליצר, בטור שפרסם לאחרונה.  בנובמבר 2008 ג'יהאדיסטים פקיסטניים שגובו ע"י המודיעין הצבאי הפקיסטני - התקיפו את מומביי. הם הרגו 160 איש לרבות עשרות במלונות אובורי וטאג' מהאל. ההודים זעמו ורתחו מאכזריות הפקיסטנים שהרגו אזרחים חפים מפשע, לרבות יהודים ותיירים. מה היתה תגובתו של מנמוהאן סינג להתקפה? הוא לא עשה כלום. זו היתה, כותב פרידמן, המחשה יוצאת דופן של איפוק מצידו ...

יוגה בימים של אי ודאות  - לומדים, חושבים ומיישמים הפילוסופיה היישומית של היוגה תורמת לעולם בהצעתה גישות מחשבתיות המשולבות בכלים ישימים לשיפור איכות החיים ומצב הבריאות. על רקע תקופה זו של אי ודאות  מוצעים כאן עשרה כיווני מחשבה וצעדים כאלו:  1. פראנה יאמה (Pranayama) . ביו-אנרגיה, התארגנות נכונה של אנרגיית החיים. הבחנה בין מה מה שיוצר-מגביל כוח לבין מה שמגביל כוח. 2. אי תגובה, שקט, שתיקה  (Mauna) . שילוב בין קבלה של מה שאינו ניתן לשינוי מידי לבין שמירת הכוח  ותכנון-מחשבה-חלום על הפעולה הנכונה שיש לעשותה. 3. יציבות-יציבה-השתקעות (Asana) . ייצוג של יציבות וחוסן. 5 דקות ביום של ישיבה בתנוחה קלה, עדיף באותו המקום ובאותו הזמן ואם אפשר עם הפניית תשומת הלב לנשימה. 4. אמונה-התמסרות (Iswarapranidhana) . אמונה והתמסרות כמצב נפשי נדרש לקוממיות הנפש. למרות הגישה הצינית-שחורה והביקורתית המוצדקת המשולבת עם תחושות קשות אחרות הגורמות לנו לאי אמון חשוב למצוא מישהו שאפשר לסמוך עליו/עליה. להאמין במישהו..משהו.. מישהו ללכת אתו. זה יכול להיות אלוהים. זה יכול להיות מי שמדווח על החדשות, ...

הפודקאסט הדו-שבועי שלנו עסק השבוע, איך לא, במלחמה המטלטלת את הארץ.    טוויסט בעלילה של שגרת החיים וגם של סדרת המפגשים הדו-שבועיים שלנו על יוגה - מלחמה בארץ. אז איך אתה מתמודד ? ו מה מציעה היוגה ? על חוסן, טראומה, נשימה ותרגול יוגה מתמשך . עם שגיא יערי וטל רביד