טל רביד יוגה - בריאות וחופש

על חופש ושיחרור (מוקשה) מתוך שיחתו של ד"ר גאיידב יוגנדרה עם תלמידים במומביי 12/3/2012:  אנו מדברים על מוקשה, שכוונתה להשתחרר, לצאת לחופשי, להיות חופשי. אנו תפוסים וכבולים, מה שמפריע לנו להיות חופשיים.  מה זה שכבל אותנו? איננו יודעים אך אנו עבדים. עבדים להרגלים שלנו, עבדים לאובייקטים, עבדים למשפחה  לקרובים, עבדים לעבודה. אנו כבולים בדברים האלו. ועבדות זו היא מוחלטת, איננו יכולים לצאת ולהשתחרר ממנה, היא מסוכנת בגלל שאיננו יכולים לחשוב על  שום דבר אחר מלבד כסף, הנאות, אנשים, מערכות יחסים.  בסופו של דבר, המטרה ביוגה היא להשתחרר מהעבדות הזו.  הנשגב ביותר ביוגה, ההישג המשמעותי ביותר ביוגה הוא מצב זה של חופש. העדר תשוקות. זהו משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו עם עצמנו, זוהי עבודה פנימית.  באופן חיצוני ומלאכותי לזרוק ולהסיר דברים ולהגיד "אינני מעוניין", לכל זה אין שום משמעות. כל מי שמצהיר שהוא מפסיק לעשן, לשתות - יכול להניח זאת לזמן קצר אבל הכמיהה הפנימית לכך, ההתמכרות, היא חזקה. ואיננו מצליחים לאמן את עצמנו לעצור את מחול הכמיהה וההתמכרות.  אנו מעורבים בזה בכל מאודנו וההשתוקקות והכמ

יוגה מותאמת טראומה מסייעת למתמודדים עם השלכותיה הרחבות. ישראל היא מדינה רווית טראומה והחוויה הפוסט טראומטית היא מכנה משותף דומיננטי בקרב יחידים וקבוצות המהווים את חברתה האזרחית. רבים כאן עברו בחייהם או בחיי משפחותיהם אירועים משמעותיים קשים המשפיעים על חייהם האישיים ועל החיים המשותפים במרחב הקהילתי והמדינתי. חוויות חיים טראומטיות נאגרות ונצברות בגוף. היוגה, המשלבת גוף, נשימה ונפש מעניקה הזדמנות להקלה ולריפוי למתמודדים עם פוסט טראומה כנדבך מרכזי בהתערבויות מבוססות גוף. מסביר זאת הפסיכיאטר פרופ' בסל ואן דר קוק, מחלוצי הטיפול בנפגעות ונפגעי טראומה בשילוב יוגה: "היוגה מטפלת בגוף והנשימה דואגת לשלווה. היא מאפשרת לך להרגיש כל מה שאתה מרגיש, לשאת כל תחושה ולחיות ולפעול עם זה. היוגה אפקטיבית מכל תרופה נפרדת שנחקרה ביכולתה להקל את ההתמודדות עם טראומה ולפיכך היא מומלצת במיוחד במקביל לטיפולים הרפואיים האחרים". בעוד שמרבית הטיפולים הלא תרופתיים הינם "שיחתיים" ומיועדים להשפיע באמצעות האינטלקט ו"הראש" הרי שהנחת המוצא של הטיפול מבוסס הגוף, היא שמה שנחווה ברמת הגוף צרי

חרות נתפסת בעינינו כזכות יסוד אוניברסלית המשותפת לכל היצורים החיים. אולם הסכנות האורבות לה הופכות אותה לבלתי מובנת מאליה.  איומים ממשיים על חירויות האדם והפרט מבוצעים ע"י משטרים, פרטים וגופים הנוגשים בה בין אם במתכוון ובין אם כתוצאה עקיפה של חוקים, תקנות ומדיניות - וההתמודדות בעולם עם מגפת הקורונה חשפה את המורכבות של קיום אתגר החירות לצד שמירה על בריאות הציבור ואינטרסים ציבוריים אחרים.  במדינות רבות מדי הפגיעה בחירות היא עניין של קבע ובני אדם רבים, שלא לדבר על בעל חיים, אינם נהנים מזכות יסוד בסיסית זו.  פילוסופיית היוגה מבהירה כי חיים במקום משגשג ושליו, ששליטיו נאותים-מנהלים ומתנהלים בסבירות, מוסריים-הוגנים (האתה יוגה פרדיפיקה, 1.8*) - הם תנאי אידיאלי למי שמבקש לתרגל יוגה. ואכן, קשה לכוון ולשאוף לחירות כשתנאי החיים הבסיסיים הינם קשים ומדכאים וראוי לשאוף לשינוי החברה, הסביבה והממשל כך שיהיו הוגנים ומוסריים, סבירים ומקדמי שלווה ושלום. הפילוסופיה היישומית של היוגה מדברת על חירות וחופש כמצב פנימי. חירות מהיצמדות ומהיקשרות יתר, חירות מתלות באובייקטים, באנשים, ברגשות ובמצבים. אי הצמדות

 להתמודד עם הקלישות "אווידיה, אסמיטה, ראגה, דווישה, אביניוושה - קלישה", הן האחראיות לכל הסבל שאנו חווים בחיינו". היוגה סוטרות של פטנג'לי 2.3 המאמץ באימון המודעות (מיינדפולנס-יוגה-בודהיזם) מתמקד בצמצום אי הנחת הקיומית המאפיינת את החיים בעולם. ההגות היוגית מתארת חמישה מחוללי אי נחת שהם כשמם, מאפיינים של מחשבתנו וגישתנו אשר בהתקיימם בנו ובהתבטאם במעשינו ובפעולותינו מעודדים ומחוללים קושי, כאב ומבוכה.  הפחתת השפעתם של חמשת מחוללי אי הנחת (קלישות) היא מבחינות רבות ליבו של האימון. ד”ר ג’איידבה יוגנדרה כותב בפרשנותו ליוגה סוטרות של פטנג’לי: “ניסיון רוחני הוא מהלך טבעי המתרחש מעצמו, אינך צריך לעשות שום תרגיל לשם כך. הסרת חמשת מחוללי אי הנחת היא התרגיל”.  הקלישות קשורות קשר הדוק לעשייה שלנו בעולם; אנו מתלבטים ללא הרף כיצד לפעול ומה לעשות ותכופות נוטים להגיב לצעדיהם של אחרים בייחוד כשהללו נוגעים לנו או ליקירינו. במידה והצלחנו לחשוב לשנייה בטרם פעלנו ואנו מסוגלים לעצור, להרהר ולשקול את צעדינו מציעים לנו היוגים לבדוק את עצמנו תחת המסננת של חמשת מחולליי אי הנחת א

הגדרתו של הנזיר הבודהיסטי, טיך נהאת האן, למושג מיינדפולנס. טיך נהאת האן או מהמייצגים הבולטים של זן בודהיזם בעולם המערבי ומציע גישה פרקטית להבנה ותירגול של קשיבות.

מדיטציה, או בשמותיה האחרים:   מיינדפולנס, התבוננות, השתקעות נפשית, מודעות   וכל כינוי דומה, נתפסת כשיטה מורכבת שבליבה "משהו" אותו על המתרגל לבצע. אולם, הנטייה להיתפס ולהיצמד לטכניקה ולהפכה לעיקר היא דווקא הסוגיה המרכזית שעמה מבקשת המדיטציה   להתמודד . הצגתה של   המדיטציה   כטכניקה אימונית שמהותה התמקצעות של התלמיד בעשייתה הופכת אותה למצרך נדיר בעבור רבים, החשים שאין להם את הידע ואת היכולת לבצעה, שלא זכו להכיר מורה או מדריך שילווה אותם בכך או שפספסו את הטיול האחרון למנזרי תאילנד ולאשרמים של   הודו. זאת כמובן, לצד העובדה שההצמדות האובססיבית לאימון או תרגול פורמלי שופכת לא אחת את התינוק יחד עם המים. למעשה,   מדיטציה   היא ההסכמה להיות תלוי פחות בשיטות, מידעים וטכניקות שקיימות אצל אחרים למען יצירתו של מאגר הבנה בייצור עצמי המעוגן בחוויה אישית . לפיכך, ההנחיה הפשוטה של "פשוט לשבת" תוך התבוננות מתמדת על עצמנו, על גופנו ותחושותינו היא הסוד הקטן העומד מאחורי המילה הגדולה . תפקידו של המורה הוא להציג אפשרויות מגוונות להתבוננות (בישיבה, הליכה ועוד) ובעיקר לס

מאת לילה קמחי כמה הרהורים על אינטגרציה פנימית, ברווזונים מכוערים ולהיות אמיתיים. ״משפחה יצאה למסעדה לארוחת ערב. כשהגיעה המלצרית, ההורים מסרו את הזמנתם. מיד, ביתם בת החמש הגבירה את קולה ומסרה את ההזמנה שלה: ״אני אקח נקניקיה, צ׳יפס וקולה״. ״ממש לא״, התערב האבא, וכשהוא מסתובב אל המלצרית אמר - ״בשבילה קציצות, פירה וחלב״. כשהיא מסתכלת על הילדה בחיוך אמרה המלצרית: ״אז מה תרצי על הנקניקיה, מותק?״ כשהיא עזבה, המשפחה ישבה בשקט המומה. כמה רגעים אחר כך, הילדה הקטנה, עיניה נוצצות, אמרה: ״היא חושבת שאני אמיתית״. (מתוך - Radical Acceptence של טארה בראך. תרגום שלי). הסיפור הזה הוא מכמיר לב ידוע. ולמה בעצם? אולי כי רובינו יכולים להזדהות איתו. גם טארה בראך כותבת שאמה שלה אמרה לה - ״הסיפור הזה נכתב עלי!״ ילדים גדלים בתוך מבנים שבהם יחסי הכוחות לא מאוזנים, זה ברור, אבל גם פעמים רבות לא הוגנים - המבוגרים הם החזקים, הילדים - החלשים. פעמים רבות הילדים נרמסים תחת אוטוריטה חזקה ו״יודעת מה טוב לילד״ והאמתלה היא ״לטובת הילד״. האמנם? מה קורה שנולדת ילדה שהיא ״ברווזון מכוער״ לתוך להקה של ברווזים? קו

כיצד יכול תרגיל פשוט ביוגה לשפר את המיקוד והריכוז? אימון בתנוחת הדקל נמצא יעיל לשיפור הריכוז ושילובו יכול לתרום רבות למתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. טיפ חשוב בדרך לבית הספר היוגה מציעה טכניקות מגוונות היכולות לסייע בהשגת ריכוז ומיקוד. שמח לשתף אתכם כאן באחת הטכניקות  שנמצאה יעילה במיוחד. בתצפיות מחקריות ובדיקות רציפות שערכנו, תלמידיי ואני, במסגרות חינוכיות וציבוריות  כמו גם אישיות-משפחתיות, מצאנו קשר ברור בין אימוצה וביצועה של הטכניקה המוצגת כאן לבין השגת מיקוד וריכוז. הגולשים מוזמנים לנסות, לחוות ולהתרשם!! תנוחת הדקל, מתווך הספר "התנועה אל היסודות" בהוצאת מדף ליוגה. איור: פאריה פרחאן ביצועה המדויק של התנוחה קשור בשילוב תנועה ונשימה כפי שמוסבר כדלקמן וזאת תוך מודעות ותשומת לב לתהליכים המתרחשים. נעמוד כשכפות הרגליים מקבילות זו לזו וברוחב האגן (בערך מרחק של כף רגל). ידיים בצידי הגוף. בשאיפה (הכנסת אוויר) נתרומם על קצות אצבעות הרגליים ובמקביל נרים את שתי הזרועות, כשהן ישרות וסמוכות לאוזניים ככל האפשר. משך השאיפה - 4 שניות (נספור בקול או בלב   אחת..שתיים..שלוש..א

עשייה ללא עשייה: איך ניתן לשלב מדיטציה בחיים הרגילים? על היתרונות המשמעותיים של אימון הקשיבות בשילוב הסבר על אופן ביצועו ויישומו של תרגול טרנספורמטיבי זה מדיטציה, או בשמותיה האחרים: קשיבות , מיינדפולנס, התבוננות, השתקעות נפשית, מודעות וכדומה נתפסת כשיטה מורכבת שבליבה "משהו" אותו על המתרגל לבצע. אולם, הנטייה להיתפס ולהיצמד לטכניקה ולהפכה לעיקר היא דווקא הסוגיה המרכזית שעמה מבקשת ה מדיטציה להתמודד. הצגתה של המדיטציה כטכניקה בה על התלמיד להתמקצע הופכת אותה למצרך נדיר בעבור רבים, החשים שאין להם את הידע ואת היכולת לבצעה, שלא זכו להכיר מורה או מדריך שילווה אותם בכך או שפספסו את הטיול האחרון למנזרי תאילנד ולאשרמים של הודו . למעשה, מדיטציה היא ההסכמה לוותר על שיטות, מידעים וטכניקות שקיימות אצל אחרים למען יצירתו של מאגר הבנה בייצור עצמי המעוגן ב חוויה אישית . לפיכך, ההנחיה הפשוטה של "פשוט לשבת" תוך התבוננות מתמדת על עצמנו, על גופנו ותחושותינו היא הסוד הקטן העומד מאחורי המילה הגדולה. תפקידו של המורה הוא להציג אפשרויות מגוונות להתבוננות (בישיבה, הליכה ועוד) ובעיק