קאפאלהבטי - טיהור וניקוי האונה המצחית

 

במסורת ההאת'ה יוגה ה - Shatkarma, שש פעולות הטיהור - מהוות נדבך יסודי להכנת הגוף והתודעה לתרגולים מתקדמים. בין פעולות אלו, תרגול הקאפאלבהאטי (Kapalabhati) – שמשמעותו המילולית היא טיהור האונה המצחית – מוכר ככלי בעל ערך לניקוי מערות האף, הסינוסים התורם גם לרענון המנטלי. עם זאת, קיימת הבחנה מתודולוגית ומניעתית עמוקה בין אופן היישום של טכניקה זו בבתי ספר שונים ליוגה לבין הגישה המתונה והייחודית שפותחה ב The Yoga Institute, הבחנה הנושאת השלכות קליניות ובריאותיות רחבות היקף.

במרבית בתי הספר העכשוויים ליוגה, קאפאלבהאטי מוגדר ומיושם כתרגול נשימה דינמי המבוסס על נשיפה מאולצת וקצבית, המונעת באופן אקטיבי על ידי כיווץ מהיר ונמרץ של שרירי הבטן והסרעפת, בעוד השאיפה נותרת פסיבית. בעוד שתרגול מסורתי זה מניב יתרונות רבים לאוכלוסייה בריאה, הנעת הבטן והסרעפת המאסיבית יוצרת תנודות קיצוניות בלחץ התוך-בטני והתוך-חזי. שינויים חדים אלו בלחץ גורמים לעלייה זמנית אך משמעותית בלחץ הדם ויוצרים עומס מוגבר למדי (תלוי בעצימות ה"פמפומים") על שריר הלב ומערכת כלי הדם. כתוצאה מכך, הגישה המקובלת והאינטנסיבית של קאפאלבהאטי כרוכה בהתוויות נגד והמלצה להימנעות מאנשים המתמודדים עם יתר לחץ דם, מחלות לב כליליות, בקע סרעפתי, או פתולוגיות בטניות שונות.

לעומת זאת, הטכניקה המוצגת כאן, אשר עברה התאמה מדעית ומבוקרת ב-The Yoga Institute, מציעה אלטרנטיבה המנטרלת לחלוטין את האלמנט הסיכוני של הפעלה דינמית וחדה מדי של שרירי הבטן והסרעפת. בשיטה זו, הניקוי וההמרצה מושגים באמצעות שאיפה ונשיפה חדות, מהירות ושוות-אורך הממוקדות אך ורק בשרירי הגרון ובמעברי הנשימה העליונים, תוך שמירה על יציבות סטטית מלאה של פלג הגוף העליון והבטן. על ידי ביטול הכיווץ הביטני הנמרץ, הטכניקה מונעת את עליית הלחץ הלבבי והעורקי, ומסירה את הסיכונים הכרוכים בפרקטיקה הרגילה. המשמעות של שינוי מתודולוגי זה היא דרמטית. הנגשת ה"קריה" בצורה מתונה זו מאפשרת את יישומה הבטוח לחלוטין במסגרת קבוצות הטרוגניות (כגון שיעורי יוגה שבועיים כלליים).  
ללא תלות בגיל המתרגל, ברקע הרפואי שלו או ברמת חיוניותו הפיזית. בכך, הטכניקה תורמת להרחבה משמעותית של מעגל האנשים היכולים להפיק תועלת מהרפואה המניעתית של היוגה. היא מאפשרת גם לאוכלוסיות רגישות או מבוגרות ליהנות מהיתרונות הפיזיולוגיים של התרגול – שיפור סרקולציית הדם והחמצון באזור הפנים, פינוי ליחה ורעלים מהסינוסים, גירוי המערכת הלימפתית והפחתת מתח סומטי ומנטלי – כל זאת מבלי לחשוף את עצמם לסיכון בריאותי. גישה זו מיישמת הלכה למעשה את עקרון ההימנעות מפגיעה אהימסה ואת העיקרון הפדגוגי של התאמת היוגה לאדם, ולא האדם ליוגה.

שלב אחר שלב: איך מתרגלים? 

• שבו או עמדו כאשר עמוד השדרה, הצוואר והראש ישרים ללא מאמץ ובקו אחד בהתאם למנח הטבעי. קחו מספר נשימות רגילות והרפו את הגוף.
• שאפו ונשפו בצורה חדה, עוצמתית ומהירה דרך האף, תוך שימוש בשרירי הגרון בלבד.
• השאירו את שרירי הפנים רגועים (אין צורך לכווץ את הפנים או להרחיב את הנחיריים). שמרו על מינימום תנועה בשאר הגוף.
• החיכוך של הנשימה החדה ייצור צליל מתון. ודאו שהנשימות קצרות, חדות ועוצמתיות.
• זמן השאיפה וזמן הנשיפה צריכים להיות שווים, ולבוא מיד זה אחר זה ללא הפסקה.
• הימנעו מתנועות נמרצות של הכתפיים, פלג הגוף העליון או הבטן.

כמה לתרגל? 10-15 מחזורי נשימה כאלו נחשבים לסבב אחד.

המלצת תרגול יומית: 3-5 סבבים בכל פעם, עם עצירה ומנוחה קלה בין סבב לסבב.

ב ה צ ל ח ה!