כיצד עושים מדיטציה?

עשייה ללא עשייה: איך ניתן לשלב מדיטציה בחיים הרגילים? על היתרונות המשמעותיים של אימון הקשיבות בשילוב הסבר על אופן ביצועו ויישומו של תרגול טרנספורמטיבי זה

מדיטציה, או בשמותיה האחרים: קשיבות, מיינדפולנס, התבוננות, השתקעות נפשית, מודעות וכדומה נתפסת כשיטה מורכבת שבליבה "משהו" אותו על המתרגל לבצע. אולם, הנטייה להיתפס ולהיצמד לטכניקה ולהפכה לעיקר היא דווקא הסוגיה המרכזית שעמה מבקשת המדיטציה להתמודד.
הצגתה של המדיטציה כטכניקה בה על התלמיד להתמקצע הופכת אותה למצרך נדיר בעבור רבים, החשים שאין להם את הידע ואת היכולת לבצעה, שלא זכו להכיר מורה או מדריך שילווה אותם בכך או שפספסו את הטיול האחרון למנזרי תאילנד ולאשרמים של הודו.
למעשה, מדיטציה היא ההסכמה לוותר על שיטות, מידעים וטכניקות שקיימות אצל אחרים למען יצירתו של מאגר הבנה בייצור עצמי המעוגן בחוויה אישית.
לפיכך, ההנחיה הפשוטה של "פשוט לשבת" תוך התבוננות מתמדת על עצמנו, על גופנו ותחושותינו היא הסוד הקטן העומד מאחורי המילה הגדולה.
תפקידו של המורה הוא להציג אפשרויות מגוונות להתבוננות (בישיבה, הליכה ועוד) ובעיקר לסייע מעט בביאור ותמלול חלק מן התחושות, ההבנות והחוויות  ולתמוך ביצירת המסגרת לתרגול מתמשך.
בסופו של יום המדיטציה מזמינה אותנו לקום מן המושב או השיעור ולפגוש את החיים, הזירה האמיתית בה מדיטציה מועילה במיוחד ובעולמנו הפעלתני הכרחית מתמיד.