התבגרות
ד"ר
גאיידבה יוגנדרה
עמוק בתוכנו חבויה גישה לא בוגרת לאתגרים ולקשיים של החיים.
לא תמיד אנו מצליחים להתבגר, להשתחרר מילדותנו ולעדן את הזיכרונות
הרגשיים שלנו.
אנו משתוקקים ומשתוקקים לאותה ההתייחסות ולאותה תשומת הלב אותה קבלנו בילדותנו.
כשהיינו קטנים יותר הבקשות שלנו היו כפקודות עבור הקרובים לנו. קבלנו
כל מה שרצינו, ההורים ובני המשפחה הסתובבו סביבנו.
אולם הימים הללו של כוח בלתי מוגבל, עמדה והגשמת כל המאוויים – אינם
קיימים יותר.
כמבוגרים, אף אחד אינו מגשים את כל הרצונות והתשוקות הבלתי פוסקות
שלנו. אף אחד אינו מתייחס לפנטזיות ולחלומות שלנו.
ההבנה הזו היא עצובה עבור רבים ולא תמיד קל להכיר בבגרותנו.
יש שלעולם אינם מחלימים מתחושה זו של ייאוש והזנחה.
העדר בשלות רגשית הינה מרכיב משמעותי בחלק מההתמודדויות המנטאליות
והיא תורמת את חלקה להתפתחות מחלות פסיכו סומאטיות כמו אסטמה ואולקוס. הקושי הרגשי
שלנו להסתגל הוא מאפיין אישיותי קבוע אצלנו ההופך חלק מהמחלות הגופניות לכרוניות.
אנשים הנוטים למצבי רוח עשויים להיות תגובתיים מאד לנוכח גירויים
חיצוניים והמצבים המנטאליים המעכבים מורגשים אצלם למשך זמן ארוך ורב יותר וגם לאחר
שמחוללי המתח כבר נשכחו.
לפיכך, חשוב להתייחס אל הגורמים הפסיכו-סומאטיים הקשורים למחלה. בעוד
שסבל צריך להיות מופחת כשלא ניתן לשאת אותו יותר חשוב לוודא כי התרופות המוצעות
אינן פוגעות בהרמוניית הגוף נפש מה גם שתופעות לוואי עשויות לעיתים להיות אף יותר
קשות מהמחלה עצמה.
(* תורגם בהרשאת
המו"ל ע"י ט"ר מתוך הספר Your Words, Our Path, בהוצאת היוגה אינסטיטיוט, מומבאיי 2005, הודו)
תגובות